עץ המשפחה

לצערי גם אני עדיין לא יודע כיצד להתנהל. בפוסט הזה אני מספר על עץ המשפחה. רציתי ללוות את הפוסט במספר תמונות, אולם אינני בטוח שהדבר עלה בידי. במידה ולא תצליחו להגיע לתמונות – אתכם הסליחה.

משפחת אפרתי – המורשת
סיכום ביניים – אוקטובר 2020
1. הקדמה.

זה התחיל בשלב הראשון של מגפת הקורונה. לפתע, נפסקו החיים, הסתגרנו בבתים ואיש לא ידע מה הולך לקרות. הרחוב היה שומם, לזקנים כמונו נוצרו בעיות אספקה של מזון ותרופות, והרבה זמן פנוי. קיבלתי מייל שגרתי מאתר "MyHaritage" בו הייתי רשום כמנוי לא פעיל לפני מספר שנים (תמונה 1). בעידוד אחד הילדים, החלטתי לנסות ולפעול באתר בבניית עץ משפחה, וזאת, למרות שלפני שנים אחדות, כאשר הייתי יותר עסוק, הוברר לי הסכום הנכבד הכרוך בפעילות זו. אז – החלטתי שלא כדאי – ולא המשכתי, עכשיו הגיעה העת?
להפתעתי, עם התחלת הפעילות וככל שהתגברה, נמשכתי יותר ויותר לתוכה ומצאתי עצמי מקדיש שעות רבות בכל יום. העניין גבר והחוש הבלשי נכנס לפעולה. התיישבתי ואני ממשיך לשבת מידי יום ליד המחשב, מחפש, בודק ובו בזמן קורא ומקבץ מידע גם מחוץ לאתר, מעיין בספרים, גולש ברשת ואוסף מכל מקור אפשרי. עד היום אני ממשיך ומקדיש מידי יום זמן רב לעץ המשפחה. העיסוק דומה במידה רבה לכל עבודת מחקר אחרת ודורש ריכוז וחשיבה בלתי פוסקים. זה מרתק.
כאשר היה עלי לקבוע את שם האתר בחרתי בשם "אפרתי" לא מתוך יוהרה או ניסיון להבליט את המשפחה. אמי הייתה צעירה פמיניסטית (גם אם לא השתמשה במונח הזה) ומשפט אופייני לאידיאולוגיה שלה הופיע בקורות חייה, אותם שלחה לבית ספר חנה מייזל בנהלל לקראת לימודי החקלאות בשנת 1927. "…. קשה יהיה לגבר בלי עזרת אישה להגשים את שאיפתו לחקלאות וגם לא נכון הדבר ובלתי צודק שחצי אחד מהאנושות תכ(ק)בל עליה הכל באותה(ו) זמן שהחצי השני(ה) לגמרי פסיבי…." (הטעויות במקור). לא היה מוזר שלקראת חתונתה הסכימה עם אבי לבחור שם משפחה משותף חדש. זה היה מעין תרגום לשמו הישן, מהבית, שהיה איידלמן. שניהם יחד החליפו את שם משפחה בחתונה. כך נוצרנו אנחנו בני משפחת אפרתי החדשה. אני הוא הילד הראשון שנולד במשפחה לשם זה, ואנו ייחודיים בכך שאין לנו קרוב כל שהוא הנושא שם זה. "עץ המשפחה" שלנו מכיל את כל נושאי השם במשפחה. כמובן שאימהות ואבות המשפחה נושאים שמות אחרים עוד מתקופת חייהם בחו"ל. ברור שישנם בארץ נושאי שם משפחה זהה שאין לנו כל קשר עמם. בתמונה 2 אפשר לראות קטע מקורות החיים של דבורה אפרתי בת 22 בשנת 1927.
בהתאם למדיניות האתר ולפי החלטה של כל מנהל הוא יכול לאשר ל"חברים" שונים להיכנס למסמך המשפחתי ולסרוק אותו על כל התכנים שבו, אך ללא יכולת לעדכן ולשנות. אני החלטתי לכלול את ארבעת ילדי בין החברים ובנוסף כללתי ואכלול כל בעל עניין שביקש ויבקש במפורש.
בתהליך העבודה, האתר בודק בזמן שוטף ובצורה דיגיטלית קטעי "עצים" דומים ומעביר למנהלי האתרים באופן אוטומטי פרטים על אנשים קיימים, במטרה שיבדקו, יאשרו, ואז יאמצו לאתר שלהם פרטים מ"עצים" אחרים. כמו כן הוא שולח מידע על קרובים חדשים, על מנת שמנהל האתר יוכל , לפי החלטתו, להוסיף גם אותם ל"עץ" שאותו הוא מנהל. פעמים אחדות הגיעו אלי פניות בדואר הפנימי של האתר, מאנשים אחרים באתרים זרים, אשר נתקלו במידע מהאתר שלנו וביקשו פרטים שונים. תמיד היה להם גם קשר משפחתי לאנשים שנכללו ב"עץ" שלנו. שלחתי פרטים למי שביקש ככל שהמידע היה ברשותי.
שיטת העבודה באתר היא אישית, כלומר, האדם שהתקשר לאתר, שהוא גם האחראי לתשלום ולהפעלה השוטפת, הוא הקובע את מהלך הפעילות. כפועל יוצא, חשוב להדגיש שהעץ הנבנה בעת העבודה הוא אישי, וכל מנהל אתר קובע את התוכן במפורט, מה נכון ומה לא, מה ייכלל ומה יושמט. הוא אינו תלוי באיש ולא חייב דין וחשבון לאיש. הוא קובע מתי ואם לקבל מידע ממקורות נוספים, מרשימות ארכיון, אתרים שונים ועצי משפחה אחרים. המסקנה החד משמעית והברורה היא שעץ המשפחה הנוצר הינו בעצם תוצר אישי של מנהל האתר ואינו "האמת המדעית המוחלטת". יתכן מאד שאנשים שונים שיבנו "עץ" עבור אותה המשפחה, יקבלו "עצים" שונים בהתאם להחלטות האישיות שלהם.
בשלב מוקדם במהלך העבודה, הבנתי שחייבים לגבש שיטת עבודה קבועה מראש ומערכת עקרונות לפיהם יש לפעול.
2. העקרונות.
2.1 הסברתי את העיקרון הראשון שקבעתי שזה אכן עץ למשפחת אפרתי, משפחה חדשה שאני הוא הילוד הראשון שלה.
2.2 העיקרון השני שקבעתי לעצמי היה עיקרון הקשר המשפחתי הבלתי אמצעי. כל אדם שניתן להגדירו כאם, אב, בת או בן זוג, אחות, או אח, של אדם הנכלל כבר ב"עץ", יהיה ראוי להיכלל בעץ המשפחה (תמונה 3). בצורה זו נוצרים קשרים המורכבים ממספר צעדים ממני אישית. אפשר לציין בצורת מספר הצעדים את רמת הקרבה בין אנשים. הגענו בשלב זה לעץ הכולל מעל 2500 בני אדם. העיקרון הזה גרם ל"עץ" לפרוץ לכל הכוונים והוא למעשה "יער" עבות המתפרש על כל השטח. האתר מאפשר לבחון את המרחק בצעדים ממני לכל אדם המופיע ב"עץ" באמצעות הפרופיל שלו. בתרשים, "למעלה" הם בני הדורות הקודמים, "למטה" הם הצעירים של היום ובצדדים האנשים היותר רחוקים. ה"עץ" מכסה את כל השטח בכל הכוונים וכולל אנשים מהמאה השמונה עשרה ועד ימינו. מספר הצעדים המכסימלי בעץ שהכנתי מגיע ליותר מחמש עשרה. להבהרה, הסבא שלי הוא במרחק שני צעדים, שהוא המרחק בו נמצאת גם כלתי. המחותנים שלי הם שלושה צעדים ממני וכן הלאה.
2.3 העיקרון השלישי קשור לאמינות המחקר. לרשות המנהל נחשפים מקרות רבים ובחלק גדול מהמקרים המידע המופיע אינו זהה. יכולים להיות הבדלים משמעותיים הן בתאריכים, הן במקומות לידה. יש מכלול שמות פרטיים ושמות משפחה וערבוב ביניהם. לכל איש המופיע ב"עץ" יש פרופיל המכיל פרטים ביוגרפיים, תמונות, מסמכים וכו'. השאלה איזה מידע אתה מאמץ ל"עץ" הנבנה, ואיזה מידע אתה דוחה. לפעמים אפשר לבחון את המידע במבחן ההיגיון, למשל האם יתכן שאדם מסוים התחתן בן שתים עשרה ונולד לו ילד כאשר היה בגיל חמש עשרה? אין ספק שזה נדיר ובמידה וקיים מידע אחר, הגיוני יותר, אפשר לבחור בו ללא היסוס. גורם נוסף לבלבול וטעויות הוא השמות החוזרים במהלך הדורות. בכל העולם ניתנים שמות פרטיים כזיכרון לאנשים שנפטרו. כאשר גם שם המשפחה זהה, קל לטעות, ועל אחת כמה וכמה, כאשר זהה גם השם הפרטי. מקרים רבים מבלבלים כאשר הופכים שם פרטי, כגון לוי או יחזקאל לשם משפחה בדור הבא. כעיקרון החלטתי שכאשר יש מידע אחר לשם זהה, ואין נימוק לקבלת האחד או השני, אני מאמץ את גרסת המקור שמספר הצעדים שלו אל נשוא הבעיה הוא המינימלי. הדברים מצריכים חיפוש וגוזלים זמן רב. פעמים רבות היה עלי להחליט החלטות שרירותיות כאשר הנימוקים אינם חד משמעיים, ופעמים רבות נמנעתי מלכלול אנשים שלא השתכנעתי באמינות הפרטים המופיעים בפרופיל שלהם.
2.4 העיקרון הרביעי התייחס למקורות מידע. החלטתי להתייחס לא רק למידע מהאתר אלא לחפש באופן פעיל מידע גם ממקורות אחרים. חלק הגיע מספרים, חלק ממסמכים אישיים שהצלחתי לקבץ וחלק מאתרים ברשת. כל מקור שהיה זמין ויכולתי למצוא בו מידע נוסף התקבל. במסגרת זו השתמשתי גם במידע ששמעתי לפני שנים רבות מבני הדורות הקודמים, ואפילו שאין בידי אסמכתאות, ראיתי בו מידע אמין.
2.5 העיקרון החמישי מורכב יותר. מאחר ומרבית המידע בתהליך בניית העץ מתקבל ממקורות חיצוניים כגון, עצי משפחה שנבנו ונבנים על ידי משתמשים אחרים, ארכיונים במדינות שונות ובתחומים מגוונים, הארות אישיות של משתמשים וכיוצא בזה, והתהליך האינטראקטיבי מאפשר לקבל או לדחות כל מידע, החלטתי לייצר אנשים פיקטיביים בעץ המשפחה על מנת לקבע קשרים שידעתי עליהם ולנסות לקבל מהמקורות במערכת "הצרחה" של האנשים הפיקטיביים באנשים אמתיים. לדוגמא, שמעתי מפורשות מאימא של נעמי שהספר "ההגדה לבית לוי" שנכתב על ידי רומן פריסטר בשנת 1980 מתייחס למשפחת האימא (משפחת לוי), והקשר הוא לדודים מהמשפחה ששם משפחתם היה גוטשאלק (לוי) – המופיעים בסיפור. לא הצלחתי למצוא שום קשר ברור הן בספר והן באתר. על מנת ליצור את הקרבה, החלטתי ל"ברוא" אח של סבה, אברהם לוי, שינשא לבת משפחת גוטשאלק באותה התקופה. יתרה מזו, בספר מסופר על "אשר לוי" שהיה בן דוד של "משה גוטשאלק. גם קשר זה אינו ברור וגם שם "בראתי" איש קשר – אלא שקשר זה התברר על ידי התוכנה במהלך העבודה וויתרתי על האיש הדמיוני. גם לגבי משפחתו של אבי, יצרתי קשר עם אישה שהכרתי בילדותי והיא כתבה לי שהיא בת דוד שניה של אבי מבלי לדעת את פרטי הקשר. גם כאן הצלחתי ל"ברוא" את הקשר. אני מניח שכאשר קשר כזה ידוע, אפשר לסלוח על מספר אי דיוקים שמסתננים לעץ המשפחה.
2.6 העיקרון השישי אותו אימצתי היה צרוף תמונות ככל שמצאתי. הרגשתי שככל שניתן להציג יותר תמונות של כל אחד, עם או בלי משפחה, אפשר לראות משהו מחיי אותו אדם, אמונתו, השכלתו וכל דבר שתורם להבנת מצבו וחייו. לפעמים תמונה העיירה מבטאת יותר מכל את הרקע לחייו. דונמא טובה היא תמונה מספר 6 שם רואים את הפרידה של כל בני משפחת הורנשטיין מעסקני העיירה חוטין בעת העליה לארץ ישראל. כאשר ניתן למצוא את צילום המצבה, התקבלו גם פרטים לגבי הוריו, יום הולדתו ופטירתו ולפעמים מילה או משפט נוסף שהביאו ערך מוסף לכל האישיות שמאחורי השם שב"עץ".
2.7 בהמשך לאותו עיקרון קבעתי גם את העיקרון השביעי לצרף ככל האפשר צילומי תעודות אותנטיות של האדם ובני משפחתו כגון, תעודת נישואין, תעודת פטירה, מפקדי תושבים, תעודות התאזרחות, רישומי כניסה למדינות ועוד. בתמונה מספר 6 מצולמת תעודה פטירה של קרבן בטריזנשטט. מובן שכולם מבני המשפחה. עצם העיון בתעודות וברישומים מלפני מאות שנים מעניינים. ואפשר לשבת שעות ולבחון פרטים שונים בתעודה וברשימות. פנקס תיעוד הכניסות לארה"ב בקוני איילנד, תעודות נישואין אזרחיים מהולנד, מפקדי תושבים בארה"ב, מפקדי יהודים (רק יהודים) שנערכו בגרמניה, כולם מרתקים וככל שמצאתי הצמדתי לאדם הרלוונטי. התמונה המצורפת היא תעודת פטירה שהוצאה בגטו טריזנשטט של הדוויג לוי (למשפחת וויס), הבאתי במקום אחר גם תמונת המרצפת במדרכה בברלין לזכרה.
2.8 העיקרון האחרון היה למעשה הדגשה של העיקרון השני, דהיינו, לא חששתי מצרוף מפורסמים ל"עץ". ידעתי כמובן שבנה של בת דודי לאה, הנקרא על שם סבי "זאב", התחתן עם בת אחות של עזר ויצמן שהיה נשיא מדינת ישראל. בעקבותיו הגיעו ל"עץ" "בשיירה" כל בני משפחת וייצמן וביניהם חיים ויצמן הנשיא הראשון. כן הופתעתי מאד, כאשר התברר לי שאחד הצאצאים של משפחת גוטשאלק (המשפחה הקרובה למשפחת לוי) קשור לאסתר מרקס שאינה אלא אשתו של ש"י עגנון. גם להם לא ויתרתי וכל המשפחה נכנסה לאתר. בתמונה מספר 7 אפשר לראות את משפחת וייצמן בעץ המשפחה.
על מנת שהדברים יישארו בפרופורציה אני חוזר ומדגיש שזו אינה עבודה מדעית במובן המקובל אלא גרסה אישית של "עץ המשפחה". כל אחד רשאי להסתכל עליו מנקודת מבט אישית, אבל כל האלפים שנכללים, רובם הגדול אינם קרובים במובן הרגיל של המילה אלא חלק מעם ישראל, או יותר נכון לומר מהאנושות. יש לנו משהו משותף ב-DNA. איש מהם לא יתנפל וינשק אותנו, ואין חשש שיבקש טובות.

3. תהליך העבודה.

3.1 המשפחה הגרעינית – בשלב הראשון הכנסתי לאתר את המשפחה הגרעינית החל מההורים של נעמי ושלי וכלה בנינים (רק אלה שנולדו עד עכשיו, אחד בדרך). מיד התחלתי לקבל על גבי המסמך הודעות שקיים מידע נוסף ולהפתעתי גליתי שכמה מנכדי כבר פקדו את האתר לפני מספר שנים, כנראה במסגרת עבודת שורשים, וכללו אנשים נוספים. בדרך כלל היו אלה עשרות בודדות. בכל גילוי, מנהל האתר מקבל את הפרטים לגבי כל אדם חדש ורשאי להעביר את האנשים ואת הנתונים ל"עץ" שלו. כך הגיעו חלק מהדודות והדודים והשלמתי פרטים והוספתי חסרים והגענו למספר עשרות.

3.2 משפחת וויס – השלב הבא היה ברור לי מהתחלה. לפני שנים רבות הראה לי אבא של נעמי את עץ המשפחה שלו. העץ נערך בשנת 1914, כאשר הוא היה בן 12 (תמונה מספר 8). העץ התחיל בניומן וויס, שעליו כמעט אין מידע, אבל המשיך באליעזר שנולד בערך ב 1740. לאליעזר היו שתי בנות וחמישה בנים. העץ, המכיל כמה מאות שמות, נוקב בשמות כל הצאצאים עד שנת 1914 כולל בנות זוג וכולל במרבית השמות גם מקום מגורים, שנת לידה ושנת פטירה. מאיר, אבא של נעמי גדל בעיר מיינינגן בגרמניה (תמונה מספר 9). כאשר ההשפעה היהודית מוגבלת. הכנסתי את כל המידע שמצאתי בעץ של משפחת וויס לעץ המשפחה שלי.
כאשר נוצר מאגר, נכנסה לפעולה התכנה של האתר MyHaritage שברשת. ברשותה מעל עשרה מיליארד שמות בתוך עצי משפחה, והיא מתחילה לאתר פרטים דומים. השמות מועברים למנהל כולל פרטים (מאות ואלפים!) והוא בוחר את אלה שנראים לו מתאימים. אפשר לבקש את הפרטים של כל אחד, לאמת את ההתאמה, ולהעביר לאתר הפרטי. נכנסו מאות אנשים נוספים והתברר שכל אחד מהילדים של אליעזר, האב מהמאה ה – 18, יצר בעצם שבט שלם. כמובן שהשמות החדשים חרגו מתקופת הזמן והתרחבו לכל הכיוונים. מעניין לציין שמצאתי שלסבא מאיר היה בארץ בן דודה מדרגה ראשונה. לודוויג ינובר, שנקבר בשנת 1949 בחיפה. לא מצאתי עד כה דור המשך. אינני חושב שמישהו מהמשפחה ידע.

3.3 משפחת לוי – הבנתי מהר שמגרמניה ניתן לקבל חומר אמין בכמות גדולה, גם ממאגרים רשמיים (כולל התקופה הנאצית), והחלטתי להמשיך במשפחת לוי. לאחר שכללתי את כל בני המשפחה שהכרתי, נזכרתי שאימא של נעמי סיפרה לנו פעם על הספר "ההגדה לבית לוי" שמתייחס למשפחה (תמונה מספר 10). כמובן שאי אפשר להשיג בחנויות ספר משנת 1980. באמצע סגר הקורונה, מצאתי אתר המוכר ספרים ישנים בחיפה וקניתי את הספר שנשלח לביתי. קראתי את הספר בעיון רב. אכן הוא מספר על משפחת אשר לוי אבל לא הצלחתי לזהות קשר. בני יאיר, שמלכתחילה דחף אותי להרפתקה זו, זכר שסבתא סיפרה לנו שהקרובים הם משפחת גוטשאלק, שאכן מופיעה בספר (לוי גוטשאלק) והם היו דודים של סבתא. גם בני רמי זכר קשר זה. החלטתי לאמץ את הקשר וכפי שכבר סיפרתי, "בראתי" דוד והכל בא על מקומו בשלום.

בעיה אחרת שצצה היא לגבי סבא רבא הרב אברהם לוי. זכרתי את הסיפור של אימא של נעמי, שסבא שלה היה רב גדול בברלין. בספר לא היה מוזכר כל רב שהיה בקשר עם משפחת גוטשאלק. התלבטתי כיצד להמשיך. בני רמי שהיה בקשר עם בן של בן דוד של נעמי (בן אח של סבתא) בדק ומצא שבן הדוד, אורי, כתב לפני פטירתו מסמך המתאר בין השאר את קורות המשפחה לפי סיפורי סבו (סבא של נעמי) שגר אתו בכפר יהושע לאחר עלייתו לארץ. קיבלתי עותק. אורי מספר שהרב אברהם לוי היה רב ראשי ספרדי בבית הכנסת "החדש" בברלין (אורי מצרף תמונה). במסמך, אורי מציין במפורש שבית הכנסת היה ב"מואבית" והרב קיבל מהקיסר לרגל פתיחת מבנה חדש וגדול, דירה למגוריו לכל ימי חייו ברובע שרלוטנבורג היוקרתי (תמונה מספר 11).
סבא נתן לאורי מספר מחזורי תפילה בנוסח ספרד מבית הכנסת למזכרת. כמו כן הוא מציין שאשתו של הרב, רגינה, הייתה נצר למשפחת קרו הידועה. במהלך תיאור החיים בברלין מספר אורי שאחותו של סבא שלו ושל נעמי, מרגרט (בת יחידה בין שבעה בנים), הייתה פסנתרנית והתיידדה וניגנה עם איינשטיין. מכאן הגיע למשפחה מכתב בכתב ידו של איינשטיין, שידענו על קיומו וראינו אותו, אך אבד אחרי מות סבתא אילזה. ממשיך אורי ומספר שאיינשטיין, שברח מגרמניה, ביקש ממרגרט לשלוח לו את הכינור שנשאר בביתו שבברלין. מרגרט מצאה שהבית נאטם על ידי הנאצים, פרצה דרך חלון, הוציאה את הכינור ושלחה לאיינשטיין. כתודה, אירגן לה איינשטיין ויזה לארה"ב והציל אותה מהשואה. הוא ממשיך ומספר, שסיפור זה מצוטט בביוגרפיה המפורסמת של איינשטיין שכתב וולטר איזקסון. עד כאן המסמך של אורי.
התחלתי בחיפוש אחר שכונת "מואבית" בברלין. הסתבר שאזור מרכז ברלין (Mitte), כלוא בין הנהרות החוצים את העיר נקרא "Moabit" (תמונה מספר 12). יש ההשערות שהשם בא ממואב שבתנ"ך מאחר והאזור היה במאה ה – 18, אזור עני, מיושב עובדים זרים. מהר מאד מצאתי שבית הכנסת, שאורי הביא את תמונתו, "החדש" ברחוב אורייננבורג, המשמש כיום כמרכז הקהילה היהודית, אינו במואבית. ברשימת השמות של רבני בית הכנסת במהלך השנים לא מצאתי את הרב אברהם לוי. התחלתי לחפש בספרי כתובות ישנים של ברלין ומצאתי מספר פעמים את הרב לוי המשמש רב בבית כנסת אחר, במואבית, ברחוב אלט-מואבית a12, וזה עוד לפני השלמת בית הכנסת החדש (תמונה מספר 13). מצאתי תמונה מחנוכת בית הכנסת הגדול במואבית (תמונה מספר 14), אולם הוא נהרס בזמן השואה וכיום נשארה רק אנדרטת זיכרון. על מנת לבחון את כל העובדות ביחס למרגרט, העתקתי מהרשת את ספרו של איזקסון והתחלתי לקרוא בקפידה. כאשר הגעתי לפרק הבריחה של איינשטיין מגרמניה, התברר שהוא לא השאיר כינור (שהיה זז אתו לכל מקום) אלא ניירות חשובים של חישובים שערך. אכן, מרגרט שלחה לו את הניירות, אלא שזו אינה אותה מרגוט ריזנפלד (לוי), אלא מרגרט בתו החורגת, הבת, של אשתו השנייה. לצערנו, מרגרט לוי, אחותו של סבא של נעמי, נספתה בשואה. מצורף צילום מסמך מ"יד ושם" (תמונה מספר 15) בו מאשרת גיסתה את העובדה שנרצחה.
עד היום לא הצלחתי למצוא קשר בין רגינה (רשנר) לוי, אשת הרב, למשפחת קרו, שאכן היו לה צאצאים רבים בברלין.

3.4 משפחת הורנשטיין – עברתי למשפחת אמי. מרבית המשפחה עלתה לארץ בשנות העשרים של המאה העשרים פרט לדוד פינייה שהיגר לארה"ב. לא הכרתי במשפחה זו קרובים שמתו בשואה. מצאתי שקיים פרויקט מיוחד בספריה הציבורית הדיגיטלית של ניו יורק, ובמימון סטיבן שפילברג, המכיל ספרי יזכור (רובם באידיש) על עיירות יהודיות שסבלו בשואה. בספרים מתארים בני העיירות את ההיסטוריה של העיירה, החיים היהודיים, הממסד הרבני, החינוך ועוד, והכל בלווי תמונות של העיירה והאנשים. הוצאתי את הספר על העיירה חוטין, מקום החיים של המשפחה. במסגרת הדפדוף בספר מצאתי מאמר על סבי זאב הורנשטיין, שהיה תלמיד ישיבה מצטיין (תמונה מספר 16) הלך שבי אחרי אנשי תנועת ההשכלה, הפך להיות מראשי חובבי ציון בעיירה, ואחד הראשונים שעלה בראש כל המשפחה לארץ בשנת 1924. המאמר מספר בין השאר על נסיעתו לעיירה בשם קופין, שם ייסד בית ספר יהודי ושימש תקופת מה כמורה. שם נשא לאישה את בת העיירה עדייה, שהיא אכן סבתי. לא הצלחתי למצוא שום פרט עליה או על משפחתה.
בין התמונות בספר יזכור, תמונה אחת של חברי ה"שומר הצעיר" (תמונה מספר 17), שם אי אפשר שלא להבחין באימי, בחולצה בהירה בשורה המרכזית. כמו כן רואים תמונת המשפחה הגדולה לקראת העלייה ארצה (הבאתי התמונה בדפים הקודמים) שם מוכרות לי רבות מהדמויות.
לקראת שלושים למותו בתל אביב בשנת 1946 פורסם בעיתון הארץ הקטע לזכרו, בו מתואר הקשר ששמר עם העיירה ממנה בא, והעיתונים שהיה שולח מידי יום לחבריו שם.
לא מצאתי שום פרטים על ענף אמריקאי של המשפחה המורחבת אף כי היו מספר ביקורים בארץ בהם נפגשנו עם קרובים. זכורה לי במיוחד קרובת המשפחה דבורה הורנשטיין (שם זהה לאמי) שהגיעה מארה"ב לארץ, התחתנה עם ישראלי ואז התברר שכל כוונתו הייתה להשיג ויזה אמריקאית ולאחר החתונה עזב אותה לאנחות. גם היא חזרה לארה"ב.

3.5 משפחת אידלמן – רק חלק קטן מהמשפחה הצליחה להינצל מהשואה. אינני יודע בדיוק כמה אחיות ואחים היו לאבי, אבל אני זוכר תמונה משפחתית שנשלחה לו לפני מלחמת העולם ובה כעשרה אנשים. זכור לי שאחד האחים נהרג כילד, כאשר "גויים" התנפלו עליו ורגמו אותו באבנים. אח אחר, חיים, אותו פגש אבי בנסיעה לרוסיה בשנת 1965, היה קומוניסט, חצה את הנהר לרוסיה ומיד נשלח לסיביר בה חי כל ימיו. ידעתי שאבי, שלמד בילדותו בחדר, למד תקופה מסוימת בבית הספר העברי שהיה בעיירה אף כי לא סיים מימיו בית ספר. מעיון בספר ה"יזכור" הדיגיטלי על העיירה בנדר, ממנה הגיעה משפחת אידלמן, בפרק על השומר הצעיר ראיתי שאבי מוזכר בקבוצה הראשונה של כעשרה בחורים שעלו ארצה מהעיירה ישר לקיבוץ (תמונה מספר 18).
למדתי מסיפורים של אימא שסבי ביקר בארץ לאחר לידתי כדי לבחון את החיים כאן. הוא שהה כחצי שנה, מצא עבודה אולם החליט שהסביבה העסקית לא מתאימה, אין "גויים". הוא נצרב בזיכרוני כפי שתיארה לי אותו, "איש נמוך ושמנמן עולה במעלה הבורג' בחיפה לדירה הקטנה בה גרנו נושא מעל כרסו אבטיח שהיה כמעט בגודלו". כמובן שגורלו לאחר שחזר, היה רע ומר.
אבי, הבכור, ואחת מאחיותיו, חיה, היו היחידים שעלו ארצה. כל המשפחה שנשארה ברוסיה "נעלמה". זכרתי מסיפורים שסבתו של אבי הייתה ילדה מאומצת (קראו לו "הנכד של המאומצת"). פרט לכך הכרתי את בני הדודים שלו, ד"ר בוריס אידלמן ואחיו שעלו מרוסיה כנראה עוד בשנות השמונים למאה העשרים. לאחרונה מצאתי את הפרטים של ד"ר יצחק אידלמן, הבן של בוריס, ואני מתכנן ליצור אתו קשר ולקבל פרטים נוספים.
היה קרוב נוסף, פישל גסר, שעלה גם הוא בשנות השמונים, גר בעפולה והיה מידי פעם מבקר אצל הורי. כאשר העליתי ל"עץ" את אלה שזכרתי, התברר שהבת של פישל, שרה, כללה את חיה, דודתי, בעץ המשפחה שלה וכך הגעתי ויצרתי קשר אתה. היא סיפרה שאמה, היא בת דוד שניה של אבי אך לא ידעה מה הקשר המדויק. נזכרתי שאבי התייחס למשפחת "שפושניק" כקרובי משפחתו, וכך יצרתי בעזרת דמיוני גם קשר זה.
יתכן ואבשלום או יורם, בניה של חיה, יספקו מידע נוסף.

4. עץ המשפחה.

4.1 יחס אישי.
כיום נמצאים בעץ המשפחה מעל אלפיים וחמש מאות אנשים. אני מכיר את כולם. כל אחד ואחד מהם עבר תחת הביקורת שלי ושקלתי האם הנתונים נראים לי אמינים ומתאימים, בדקתי תאריכים. פעמים רבות ראיתי תמונות, קראתי חומר, בדקתי תעודות, ודפדפתי ברשת. יש ענפים רבים שאני מכיר את שם המשפחה ויכול לזהות את הקשר בנינו. למרות שחלק מהם הצטרפו לעץ באמצעות קשרים ש"בראתי" הם נעשו קרובים לכל דבר. אני מכיר חלק גדול מקורות חייהם והתבררה לי התמונה הכללית על כל גווניה. הם הפכו מבלי להיות מודעים לכך, להיות קרובים אלי – "המשפחה". רבים מהם כבר הלכו לעולמם לפני שנים רבות, אבל למרות זאת אני מכיר אותם. ברור לחלוטין שאם תפגוש אדם ותסביר לו שסבא רבא שלו וסבא רבא שלי היו בני דודים שניים, הוא לא יראה בי מישהו שכדאי לתמוך בו או לעזור, אבל בשבילי כולם משפחה. היו גם מעטים שיצרו קשר, התעניינו בכל מיני פרטים ואני בטוח שהיו מוכנים סתם, ככה, למפגש מסקרן.

4.2 מערב אירופה. מרבית הנמצאים ב"עץ" הם אנשים ממערב אירופה, המשפחה של הורי נעמי. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה שבמערב אירופה תשומת הלב לגנאלוגיה רבה לאין שיעור מאשר במזרחה. יש הרבה יותר מתעניינים ומקורות ולכן גם ההשלמות וההתאמות ממערב אירופה רבות. אבל יש לציין שמקור כל האנשים ממערב אירופה הוא מהמזרח. המדינות במאה ה – 18, ה – 19 וה – 20 העבירו שטחים מאחת לשנייה ללא הרף וגבולות השתנו בעיקר כתוצאה ממלחמות. עם מעבר שטחים היו מעברי אוכלוסייה בין המדינות, אבל היהודים שחיו בנפרד ולא התערבבו באוכלוסייה הכללית, היו בעלי השכלה דתית ופעמים רבות לא דיברו בשפת הארץ אלא בדיאלקטים שלהם, נשארו ובקלות נעשו פטריוטים של המדינה החדשה. לפעמים למדו את שפת הארץ, התערו בחיי המסחר והכלכלה וכך הפכו יהודים פולניים שגרו בשלזיה לאזרחים פרוסים נאמנים. מאחר ופרוסיה העניקה בשלב מסוים זכויות ליהודים, הפכו לאזרחים פטריוטיים במיוחד ו"יקים" גזעיים.
במאה ה – 18 הפכה אמריקה לאבן שואבת ליהודים מהסיבה שהיא לא הייתה מדינת לאום ושרר בה שוויון לפני החוק. נמלי המבורג ושטטין הפכו לנמלים העיקריים לניו יורק ולשם החלה להתנקז אוכלוסייה רבה מיהודי המזרח. הם היו נודדים לכוון הנמלים, מוצאים פרנסה ולעתים משתקעים לתקופה בעיר, בדרך. למעשה כל המשפחות שזיהינו במערב אירופה, תחילתם במזרחה, כולל משפחת וויס ומשפחת לוי. חייהם היו טובים בהרבה מחיי אחיהם שבמזרח אירופה, אבל היו קשים ומשפילים. היהודים שאחרי דור במדינה הפכו לפטריוטים גדולים שלה, היו מנועים מלקבל קצונה בצבא או אות הצטיינות וכמובן לא משרה מלכותית. הם היו ממהרים להתגייס לכל מלחמה מצטיינים כגיבורים בקרב – אבל ללא הועיל. האנטישמיות הייתה טבועה עמוק בנשמה של כל אחד, בשלטון, באקדמיה, בחינוך ובחיי יום יום. אופייני שלקראת סיום מלחמות היה נערך מפקד מיוחד בקרב החיילים היהודים (בלבד!) היכן שירתו, האם היו קרביים וכו'. הם היו סופגים את העלבון ומקוים לעתיד טוב יותר. היה להם קושי גם כסוחרים, גם כאקדמאיים, וכמובן שלא היו בצבא הקבע או במוסדות השלטון. עד התקופה הנאצית, חלק גדול מהיהודים חשבו שעוד זמן לא רב, הכל ישתנה והאנטישמיות תחלוף מהעולם. זה היה המצב עד מלחמת העולם השנייה. כאשר הגיעה השואה היא כמובן לא פסחה עליהם וחלק גדול מאד מ"המשפחה" נספה במחנות.

4.3 מזרח אירופה. כאן המצב היה הרבה יותר גרוע. לא זו בלבד שלא היו כל זכויות אלא שהביטחון האישי היה מעורער. מידי פעם היו בודדים מבצעים הרג ביהודים והיהודים היו בורחים או מתחבאים. מעטים מאד העזו לנסות להגן על עצמם. מדי כמה עשרות שנים היו פורצות פרעות בהם היו המוני אדם, כולל חיילים ושוטרים מתנפלים על ישובים יהודים, הורגים ובוזזים מכל הבא ליד ומשאירים אחריהם גיא הריגה. הקהילה היהודית חיה לגמרי בנפרד, לומדים תורה ומדברים אידיש. מעטים מאד הצליחו להשתלב בין האוכלוסייה ומעטים יותר, להגיע להשכלה ושלטון. בניגוד ליהדות המערב, הם היו עניים מרודים, גרו בבתים נוטים לנפול, בלכלוך וצפיפות וכל רצונם היה לשרוד.

4.4. בנערותי, בעת מלחמת העולם ובזמן שהתרחשה השואה, לא הפנמתי את האסון הנורא שנפל על העם היהודי. אינני יודע להסביר מדוע, אבל למרות שאבי איבד את מרבית משפחתו, לא דיברו על כך בבית. אני זוכר כאשר הגיעו ניצולים, בתחילה ילדים ואחר כך גם המבוגרים, הם נראו לי, ואני חושב שלרבים מבני דורי, כבני אדם מוחלשים. הייתה תחושה ש"הם לא לחמו". היו שקראו להם "סבונים" לאור הסיפורים שהנאצים היו עושים סבון מהקרבנות.
כאשר התחלתי לאחרונה לעבוד על עץ המשפחה, התחילה השואה להתרחש כמעט לנגד עיניי. אחד אחד, אנשים שליוויתי את תולדות חייהם, הופיעו ברשימות המפורטות שהנאצים ערכו על מחנות ההשמדה. יותר ממחצית המשפחה של ההורים של נעמי נספו בשואה והתיעוד הרב הקיים, הן בארכיונים והן ביד ושם מצמרר.
האסון הנוראי הפך עבורי הרבה יותר מוחשי כאשר התחלתי לראות שיותר ויותר מבני משפחות וויס ולוי, נרצחו במחנות. בתמונה מספר 19
אפשר לראות את מרצפת המדרכה ליד ביתה של הדויג לוי מבית וויס, בת דוד ראשונה של אבא מאיר שנרצחה באושוויץ. השמות טריזנשטט, ברגן בלזן, אושוויץ, סוביבור ועוד, מופיעים בביוגרפיה של רבים מהם. לא בדקתי סטטיסטית, אבל נראה לי שרוב גדול של האנשים שהיו חיים בשנת 1942 לא שרדו. למרות שהתיעוד הוא בעיקר ממערב אירופה, ברור שהסיבה ששמות המחנות וההרג לא מופיעים אצל אנשי המזרח היא חוסר תיעוד.

4.5 אחד הדברים המקשים על עבודה גנאלוגית היא הגמישות במתן שמות. בימי הביניים לא היו שמות משפחה ועד המאה השבע עשרה קראו לאדם לפי שם אביו, כגון אמנון בן יחיאל או כנוי אופייני מעבודתו כמו אמנון המהנדס. מאז החל אימוץ שמות משפחה הפכו שמות רבים בקרב האוכלוסייה היהודית לתאר מקצוע, מקום ישוב או תואר מיוחד. לפעמים עברו שמות פרטיים להיות שמות משפחה ולכן הבלבול במאה השמונה עשרי היה גדול.
במהלך העבודה נתקלתי למשל בשם ייקל. לא הצלחתי למצוא שום אדם מתאים ולא נהיו חיבורים במחשב. אחרי חקירה נתקלתי בשם Jaeckel ולאט הכרתי אנשים בשם Getzel (אח של סבי נקרא גצל) ומצאתי גם השערות שזה שיבוש השם יחזקאל. כאשר תקנתי את השם התשבצים החלו להיפתר.
דבר דומה מצאתי כאשר נתקלתי במקרים ששם המשפחה השתנה מאב לבן, בעיקר במאה ה – 18 וה – 19. זמן רב דרשה ממני חקירת משפחה מסוימת, עד שהבנתי שהאב לאחר שהעמיד מספר ילדים התאלמן, נשא אישה אחרת וילדיו מהאישה הראשונה החליטו לשמר את שם משפחתה.

4.6 התלבטויות רבות היו בעת ההחלטה האם ואיזה פרטים לאמץ לאנשים בעץ המשפחה שלנו מעצים אחרים. לפעמים היו פרטים לא זהים, למשל תאריכי לידה ופטירה, שמות בני זוג ועוד, וצריך להחליט האם האדם שהוצג הוא אכן האדם שבעץ שלנו או שמא הוא מישהו אחר. האם התאריכים הגיוניים או שמא יש טעות שניתן לחשוף. זהו ההחלטה החשובה ביותר שיש לבצעה בצורה שוטפת במהלך העבודה כל הזמן.
חלק גדול מה"עצים" בהם אתה נתקל בעבודה עשויים לדעתי ברשלנות וללא תשומת לב מספקת. קיימים שיבושים רבים וטעויות בכתיב ובפרטים שקל להיווכח בהם ולכן פעמים רבות, כאשר אתה מקבל אישור נגדי, כלומר גם מנהל האתר ממנו אתה שואב את המידע אישר את הנתונים שהופיעו בעץ המשפחה שלנו, ולמרות שבמקרה כזה אתה מקבל הודעה מהמערכת שהקשר אומת לחלוטין, אני מסתייג ממסקנה זו וטוען שגם כך עשויות להסתנן שגיאות והעץ אינו אמת מוחלטת.

5. סיכום.

למרות גילי המתקדם אני יכול לומר בוודאות שהעבודה בבניית עץ המשפחה, מרתקת. אני אישית עובר תהליך שינוי ונוצר מבט אחר על ההיסטוריה. הביאה לתודעתי שתי תובענות שגם אם היו קיימות קודם, קיבלו חיזוק משמעותי ואמונה עזה.
מצב היהודים בסוף המאה ה – 19 היה בשפל המדרגה. הם חיו בבריחה מתמדת (בעיקר לכוון אמריקה), בחוסר ביטחון מוחלט ובקושי להתקדם ואפילו לקוות לעתיד טוב יותר. היהודי הרגיש נרדף ומושפל. אפשר להרגיש שהתנועה הציונית הגיעה בתקופה מתאימה ויצרה מומנטום אדיר בקרב היהודים בכל מקום שהיו, במזרח ובמערב, והציבה מטרה ברורה ומוחשית בפני האוכלוסייה שסחפה חלקים גדולים. גם אם לא היו ציונים באופן רשמי, או ראו בציונות מעיין הצהרת כוונות ותו לא, הם ראו בתנועה גורם חיובי שמושך אותם קדימה. אי אפשר להשוות בין חיי היהודים אז והיום, כמובן בארץ, אבל גם בחו"ל. אין ספק שהמהפכה שעבר העם היהודי ניכרת בעץ המשפחה והותירה חותם עמוק בכולנו.
דבר שני שהשפיע הוא האסון הנורא בשואה. כל משפחה איבדה את מיטב בניה, וכמות ההולכים לטבח ביחס לגודל האוכלוסייה – ענקית. אפשר לראות את המצעד למחנות של זקנים שהיו בשלהי חייהם, מבוגרים למיניהם וכמובן ילדים רכים. לפלא הוא בעיני שכיום, כשבעים וחמש שנים לאחר המלחמה, ההשפעה כמעט נמחתה לחלוטין והצאצאים של הקורבנות, חיים חיים רגילים, בריאים נפשית וממשיכים כאילו לא קרה דבר. זו כבר אינה התקופה שבה חשבו על שרידות, כיצד להימנע מסכנות ולהישאר חיים.
אני מסתכל סביבי ורואה שהנורמליות שולטת בנו כיום ואנו מתנהגים ככל עם אחר, לטוב ולרע.
אינני יודע כמה זמן עוד יעמוד לי להמשיך בשמירת עץ המשפחה, אבל תחושה אחת קיבלתי במהלך העבודה והיא התחזקה עם הזמן, התחושה שאני עטוף סביבי במעלה הדורות במשפחה גדולה שעברה טלטלות קשות וכיום צועדת בדרך לעתיד טוב יותר. בניתי עץ משפחה גמיש מאד, דבר שגרם להגדלת מספר בני המשפחה מתוך כוונה לקבל את המגוון הרחב ביותר והמייצג ביותר, ולדעתי ניתן לראות במשפחה שלנו כמו גם באחרות, במידה רבה, את תולדות העם היהודי בדורות האחרונים.
אני מכיר כל אחד ואחד מהנוכחים, עברתי על קשריו המשפחתיים, הביוגרפיה שלו והסביבה בה חי ואני מרגיש שכולם…. כולם היו בני – גם אלה שגדלו במאות השמונה עשרה והתשע עשרה ונפטרו לפני יותר ממאה שנים.

17 תגובות

  1. אבא, היה לי מעניין מאד לשמוע על עץ המשפחה שאותו חקרת כל כך ביסודיות. אני גם שמעתי הרבה סיפורים מכל הסבתות ומסבא חיליק. כיף להבין וניתן גם להסביר הכל יותר ברור לילדים שלנו שפחות הכירו את הנתונים.
    היו גם מענינים הנושאים האחרים, אבל בחרתי להגיב לחלק מיוחד זה ולדרך הייחודית שבחרת לחלוק את המידע איתנו, ילדיך ונכדיך בעידן כל כך מורכב שבו לא נפגשים ולא חוגגים פנים אל פנים.
    אני רוצה בהזדמנות זו שתעביר לאמא שוב ברכת מזל טוב שהרי כל המפגש שעליו סיפרת בעץ המשפחה, אתה כתבת בקצרה כאן, היה בהחלט לכבוד יום הולדתה!

  2. תהיתי אמנון,
    האם המערכת שאתה כה מעמיק ומשתמש בה יכולה גם לאתר קרבת משפחה בינך ובין מי מחברי הילדות שלך/שלנו?
    זו מחשבה שעלתה בלבי.
    כל טוב
    דני

  3. מצאתי במסגרת המשפחה המורחבת בכיר במשרד השיכון שעבדתי אתו בשנת 1957. פרט לו מצאתי שמות משפחה שאולי אם הייתי חוקר יותר הייתי מצליח למצוא קשר. בדרך כלל המקצוענים טוענים שכדי לקבל עץ "עבה" חייבים להשתמש בארכיונים של נייר ולא רק בדיגיטליים שאני משתמש. צריך לנסוע לארכיון ולשבת ולחטט. – לא אני.

  4. I am only writing to make you understand what a really good experience my wife's princess obtained viewing your webblog. She noticed some things, which included what it is like to possess an ideal teaching spirit to make others without difficulty learn about specific tortuous things. You undoubtedly surpassed readers' expected results. Thanks for rendering those productive, trusted, informative as well as unique tips on your topic to Mary.

  5. I enjoy you because of all of the effort on this blog. Debby delights in carrying out internet research and it's easy to see why. A number of us hear all about the compelling form you convey both useful and interesting guidelines by means of the blog and boost contribution from other individuals about this area of interest and my child has been becoming educated a great deal. Enjoy the remaining portion of the new year. You're carrying out a dazzling job.

  6. I am glad for writing to make you know what a magnificent encounter my wife's girl had studying your web site. She mastered several pieces, which include what it's like to possess an awesome helping nature to let other individuals very easily know precisely some multifaceted subject matter. You truly exceeded people's expectations. Thank you for presenting these powerful, trusted, informative and in addition fun tips about this topic to Kate.

  7. I'm also commenting to let you be aware of of the cool discovery my child encountered checking your blog. She came to understand a lot of details, including how it is like to have a marvelous coaching heart to get folks easily fully grasp a variety of complicated issues. You actually did more than my desires. I appreciate you for delivering such good, dependable, edifying and also cool guidance on that topic to Ethel.

  8. My wife and i were very thankful when Raymond managed to round up his web research with the precious recommendations he was given while using the weblog. It is now and again perplexing to simply possibly be releasing tips and hints which usually the others might have been trying to sell. We really take into account we now have you to thank for this. Those illustrations you made, the straightforward website navigation, the relationships your site make it possible to promote – it is mostly unbelievable, and it is making our son in addition to us understand this topic is thrilling, which is certainly very vital. Thanks for the whole thing!

  9. I am only writing to make you understand what a remarkable experience our princess undergone viewing your webblog. She picked up such a lot of things, with the inclusion of what it is like to possess an ideal teaching spirit to make the mediocre ones without difficulty master specified tortuous topics. You undoubtedly surpassed readers' expected results. Thanks for rendering those useful, trustworthy, revealing as well as unique tips on your topic to Sandra.

  10. I precisely had to say thanks all over again. I'm not certain the things I could possibly have created in the absence of the actual creative ideas discussed by you concerning such concern. It absolutely was a real depressing concern for me personally, but considering a new professional fashion you handled it forced me to cry for delight. I'm grateful for the assistance and as well , expect you comprehend what a powerful job that you are carrying out educating men and women by way of a web site. I am certain you've never come across all of us.

  11. My wife and i have been so peaceful when Michael managed to finish off his researching using the precious recommendations he obtained using your web site. It is now and again perplexing to simply happen to be making a gift of tactics which often some others may have been trying to sell. Therefore we recognize we need the writer to give thanks to for this. The type of illustrations you made, the straightforward web site navigation, the relationships you will make it easier to instill – it is most sensational, and it is letting our son in addition to us reckon that this subject matter is interesting, which is tremendously pressing. Thanks for the whole lot!

  12. I'm also commenting to let you be aware of of the excellent discovery my cousin's child enjoyed checking your blog. She discovered a wide variety of details, most notably how it is like to have a marvelous coaching heart to get many more easily fully understand certain complicated matters. You actually did more than my desires. I appreciate you for delivering such great, healthy, educational and also cool guidance on that topic to Evelyn.

  13. A lot of thanks for all your valuable hard work on this web page. Kate loves getting into investigation and it's really easy to understand why. I know all of the dynamic medium you make insightful solutions on this web blog and as well as foster participation from people on that idea so our girl is certainly discovering a lot of things. Have fun with the remaining portion of the new year. You are conducting a powerful job.

  14. Thanks for the suggestions about credit repair on this particular web-site. The things i would offer as advice to people is usually to give up this mentality that they buy at this point and fork out later. Being a society most of us tend to make this happen for many factors. This includes trips, furniture, in addition to items we'd like. However, it is advisable to separate one's wants from the needs. As long as you're working to raise your credit ranking score actually you need some trade-offs. For example you may shop online to economize or you can check out second hand outlets instead of high priced department stores intended for clothing.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *